לפעמים כל מה שצריך זה רגע, ״רגע כזה שכולו אמיתי״, רגע של ביחד.
בלי פילטרים, בלי רעש מיותר. רק מקום אחד, שיר אחד, עם אנשים שרוצים גם הם, להרגיש.
נשיר יחד, ננשום יחד, וניזכר בכמה פשוט – וכמה עוצמתי יכול להיות – כשאנחנו מפסיקים להסתכל מבחוץ ונכנסים פנימה.
לא צריך לדעת לשיר. רק להסכים להיות חלק.
כי משהו קורה כשעשרות, מאות, לפעמים אלפים – שרים יחד צלילים דומים ושונים – ויוצרים הרמוניה.