חשבתי שזה עוד ערב שגרתי, איזה מופע מוזיקלי עם אשתי. אבל אז זה קרה – עמדתי שם ושרתי עם מאות אנשים שלא הכרתי, ופתאום הרגשתי משהו שלא הרגשתי שנים. סוג של התרגשות פשוטה, כמו כשהיינו צעירים. כשיצאנו, הסתכלתי עליה וידעתי – היה שווה לבוא
רונן ארבל
בהתחלה חששתי שהילדים לא יתחברו – גילאים שונים, טעמים שונים. אבל מהרגע שנכנסנו לאולם והתחלנו לשיר, זה פשוט קרה. הם החזיקו ידיים, צחקו, שרו בקול. ראיתי את המשפחה שלי באור אחר. רגע נדיר שבו כולנו היינו באמת יחד
דנית שמואל
חשבתי שזה עוד ערב שגרתי, איזה מופע מוזיקלי עם אשתי. אבל אז זה קרה – עמדתי שם ושרתי עם מאות אנשים שלא הכרתי, ופתאום הרגשתי משהו שלא הרגשתי שנים. סוג של התרגשות פשוטה, כמו כשהיינו צעירים. כשיצאנו, הסתכלתי עליה וידעתי – היה שווה לבוא
רונן ארבל
בהתחלה חששתי שהילדים לא יתחברו – גילאים שונים, טעמים שונים. אבל מהרגע שנכנסנו לאולם והתחלנו לשיר, זה פשוט קרה. הם החזיקו ידיים, צחקו, שרו בקול. ראיתי את המשפחה שלי באור אחר. רגע נדיר שבו כולנו היינו באמת יחד
דנית שמואל
חשבתי שזה עוד ערב שגרתי, איזה מופע מוזיקלי עם אשתי. אבל אז זה קרה – עמדתי שם ושרתי עם מאות אנשים שלא הכרתי, ופתאום הרגשתי משהו שלא הרגשתי שנים. סוג של התרגשות פשוטה, כמו כשהיינו צעירים. כשיצאנו, הסתכלתי עליה וידעתי – היה שווה לבוא
רונן ארבל
בהתחלה חששתי שהילדים לא יתחברו – גילאים שונים, טעמים שונים. אבל מהרגע שנכנסנו לאולם והתחלנו לשיר, זה פשוט קרה. הם החזיקו ידיים, צחקו, שרו בקול. ראיתי את המשפחה שלי באור אחר. רגע נדיר שבו כולנו היינו באמת יחד